הלכה: כֵּינִי מַתְנִיתָא הַפּוֹעֲלִין קוֹרִין בְּרֹאשׁ הָאִילָן וְהָאוּמָנִין בְּרֹאשׁ הַנִּדְבָּךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' כיני מתני' הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך. לישנא כפילא דמתני' הוא דמפרש דלמה ליה למינקט תרווייהו בראש האילן ובראש הנדבך הא לא בעי לאשמעינן אלא שאינן צריכין לירד למטה ובחדא מינייהו סגי הלכך קאמר כן צריך לפרש המתני' דאורחא דמילתא הוא דנקט התנא דבראש האילן קאי על הפועלין המושכרין לבעל הבית שכן דרכן ללקט הפירות ולתקן האילן ודרך האומנין והן בוני בתי האבנים לעמוד בראש הנדבך ולפיכך נקט תרווייהו:
משנה: 18a הָאוּמָנִין קוֹרִין בְּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ בְרֹאשׁ הַנִּדְבָּךְ מַה שֶׁאֵין רְשָאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן בִּתְפִילָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' נדבך. שורה של בנין אבנים כמו נדבכין דאבן גלל ואע''ג דמיסתפו דילמא נפלי ולא מצי מכווני לא הצריכו חכמים לרדת דק''ש לא בעי כוונה אלא פסוק ראשון בלבד וזה יכולין לכוין בקל:
מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה. דצלותא רחמי היא ובעי כונה והלכך יורדין למטה ומתלפללין:
וְתַנִּי כֵן מִתְפַּלְלִין בְּרֹאשׁ הַזַּיִת וּבְרֹאשׁ הַתְּאֵנָה. הָא בִשְׁאָר כָּל הָאִילָנוֹת יוֹרֵד וּמִתְפַּלֵּל לְמַטָּן. וּבַעַל הַבַּיִת לְעוֹלָם יוֹרֵד וּמִתְפַּלֵּל לְמַטָּן. וְלָמָּה בְּרֹאשׁ הַזַּיִת וּבְרֹאשׁ הַתְּאֵנָה. רִבִּי אַבָּא וְרִבִּי סִימוֹן תְּרַוַּיְהוּ אָֽמְרִין מִפְּנֵי שֶׁטִּירְחוֹתָן מְרוּבָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
ולמה. התירו בראש הזית והתאנה יותר משאר אילנות:
מפני שטרחותן מרובה. שיש להם ענפים הרבה ויש טורח גדול בעלייתם ובירידתם ובין כך יתבטלו ממלאכתן ולפיכך הקילו בהן:
ותני כן. בתוספתא פ''ב. וחסר כאן בהעתקה והכי תנינן התם פועלין קורין בראש האילן ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה ובשאר כל האילנות יורדין וכו':
בעל הבית. שאינו משועבד למלאכה הוא לעולם יורד ומתפלל ואפי' מראש הזית והתאנה:
תַּנִּי הַכַּתָּף אַף עַל פִּי שֶׁמַּשָּׂאוֹ עַל כְּתֵיפוֹ הֲרֵי זֶה קוֹרֵא אֶת שְׁמַע אֲבָל לֹא יַתְחִיל לֹא בְשָׁעָה שֶׁהוּא פוֹרֵק וְלֹא בְשָׁעָה שֶׁהוּא טוֹעֵן מִפְּנֵי שֶׁאֵין לִבּוֹ מְיוּשָּׁב. בֵּין כַּךְ וּבֵין כַּךְ אַל יִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיִּפְרוֹק. וְאִם הָיָה עָלָיו מַשּׂאוּי שֶׁל אַרְבָּעָה קַבִּין מוּתָּר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן וְהוּא שֶׁשִּׁיקֵּל. מַהוּ שֶׁשִׁיקֵּל תְּרֵין חֲלָקִים לַחוֹרָיי וְחַד לְקוֹמוֹיי.
Pnei Moshe (non traduit)
והוא ששיקל. כדמפרש ואזיל שעשה המשקל כדרך הנושאין משאוי לחלקו וב' חלקי המשאוי מלאחריו על כתיפו וחלק אחד בולט מלפניו:
משאוי של ארבעת קבין. לא טריד כולי האי מותר:
מפני שאין לבו מיושב. בשעת פריקה וטעינה ולא יכול לכוין אפי' בפסוק ראשון:
תני. בתוספתא שם הכתף שנושא המשאוי:
תַּנִּי לֹא יְהֵא מְרַמֵּז בְּעֵינָיו וְקֹרֵא.
Pnei Moshe (non traduit)
תני. שם בפ''ה הפועלין שהיו עושין מלאכה וכו' מפני שהן צריכין למהר למלאכתן לפיכך אינם צריכין לברך כל ברכת המזון אלא ברכה ראשונה ברכת הזן וכוללין וכו' בברכה שניה וחותמין בשל ארץ:
תַּנִּי הַפּוֹעֲלִין שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין מְלָאכָה אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת הֲרֵי אֵילּוּ מְבָֽרְכִין בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה וְכוֹלְלִין שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם וְשֶׁל הָאָרֶץ וְחוֹתְמִין בְּשֶׁל הָאָרֶץ. אֲבָל אִם הָיוּ עוֹשִׂין עִמּוֹ בִסְעוּדָן אוֹ שֶׁהָיָה בַעַל הַבַּיִת אוֹכֵל עִמָּהֶן הֲרֵי אֵילּוּ מְבָֽרְכִין דֹ. אָמַר רִבִּי מָנָא זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְשָׁעָה שֶׁיְבָרֵךְ. דִּלָכֵן מַה אֲנָן אָֽמְרִין יַעֲשֶׂה מְלָאכָה וִיבָרֵךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
דלכן. דאם לא כן אלא שמותר לעסוק במלאכה בשעת ברכה א''כ מה אנן אמרין לחלק בין עושין בסעודתן או אם עושין בשכרן הא יכולין לעשות מלאכה ולברך כל הברכות:
בסעודן. ואין לוקחין ממנו שכר כ''א בעד סעודתן הן עושין והם אינם ממהרין כ''כ או שהיה בעל הבית מיסב ואוכל עמהן וכל זמן שהוא אוכל אינם צריכין למהר ואפי' עושין בשכרן מברכין כל ד' ברכות כתיקונה:
רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בְּשֵׁם רַב חוּנָה לֹא יַעֲמוֹד אָדָם וְיִתְפַּלֵּל וּמִין מַטְבֵּעַ בְּיָדוֹ. לְפָנָיו אָסוּר לְאַחֲרָיו מוּתָּר. רִבִּי יָסָא הָיָה צוֹרְרָן וְתוֹפְשָׂן בְּיָדוֹ. וְּלמִדַּת הַדִּין וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָֽדְךָ. וּבִלְבַד בְּיָֽדְךָ. רִבִּי יוֹסֵי בַּר אָבוּן הוֹרֵי לְרִבִּי הִלֵּל חַתְנֵיהּ כֵּן.
Pnei Moshe (non traduit)
הורי לר' הלל חתניה כן. שיהו צרורין ובידו:
א''ר יצחק וצרת הכסף בידך. כתיב שיהו צרורין דוקא ובלבד בידך שאע''פ שהן צרורין יהיו בידך ואם לא עשה כן פושע הוא בממון חבירו:
ולמדת הדין. ולענין הדין אם אחד מפקיד מעות ביד חבירו היאך יתנהג:
היה צוררן ותופסן בידו. דכשהן צרורין נתישבה דעתו ואינו חושש שלא יפלו:
לפניו. אם היה מתפלל ומטבע לפניו אסור מפני שמסתכל בו ואין לבו מיושב ולאחריו מותר ולא חששו שמא יהפוך פניו:
ומין מטבע בידו. לפי שהוא טרוד על המטבע שלא תפול מידו ואינו יכול לכוין:
הלכה: רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן אַנְטִיגְנֹס בְּשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּי רִבִּי יַנַּאִי זֹאת אוֹמֶרֶת שֶּׁמּוּתָּר לִבְעוֹל בִּתְחִילָּה בְשַׁבָּת. אָמַר רִבִּי חַגַּיי קוֹמֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי תִּיפְתַּר בְּאַלְמָנָה שֶׁאֵינָהּ עוֹשֶׂה תַבּוּרָה. אָמַר לֵיהּ וְהָא תַנִּינָן אַרְבַּע לֵיְלוֹת. אִית לָךְ לְמֵימַר אַרְבַּע לֵיְלוֹת בְּאַלְמָנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
א''ל והא תנינן ארבעה לילות. כלומר נהי דממתני' דהכא מדחית לה ואוקימתה באלמנה מתני' דנדה מאי איכא למימר דתנינן התם בר''פ תינוקת דאם הגיע זמנה לראות קאמרי בית הלל נותנין לה עד מוצאי שבת ארבעה לילות לתלות בדם בתולים וכי אית לך למימר התם נמי ד' לילות באלמנה אלא לאו ש''מ דשרי למיבעל בתולה בשבת:
תיפתר באלמנה. ממתני' דהכא ליכא למישמע מינה דאיכא למידחי דתיפתר באלמנה דלא שייכא בה חבורה ואימא אפי' כונס את האלמנה פטור מק''ש דמיהת טריד ועוסק במצוה הוא:
גמ' זאת אומרת. מדקתני עד מוצ''ש אם לא עשה מעשה א''כ לילי שבת ג''כ בכלל ש''מ שמותר לבעול להבתולה בתחילה בשבת:
משנה: חָתָן פָּטוּר מִקִּרְיַת שְׁמַע לַיְלָה רִאשׁוֹן עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת אִם לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה. מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁנָּשָׂא וְקָרָא לַיְלָה הָרִאשׁוֹן. אָֽמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו לִימַּדְתָּנוּ רַבֵּינוּ שֶׁחָתָן פָּטוּר. אָמַר לָהֶם אֵינִי שׁוֹמֵעַ לָכֶם לְבַטֵּל מִמֶּנִּי מַלְכוּת שָׁמַיִם אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת.
Pnei Moshe (non traduit)
מעשה בר''ג וכו'. קמ''ל אם אדם גדול הוא ובטוח בעצמו שיכול להתכוין והוא ראוי ליטול את השם כבסוף פרקין הרשות בידו:
אם לא עשה מעשה. אם לא בעל עד מוצאי שבת שהן ד' לילות טריד מכאן ואילך לבו גס בה ותו לא טריד ואע''פ שלא עשה מעשה חייב בק''ש:
מתני' חתן. שנשא בתולה פטור מק''ש בלילה הראשון משום דטריד שמא לא ימצאנה בתולה א''נ שמתיירא שמא יעשה כרות שפכה בבעילתו וטרדה דמצוה היא ורחמנא אמר ובלכתך בדרך בלכת דידך הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת:
אָמַר רִבִּי חֲנִינָא אַף מִי שֶׁהָיוּ מֵימָיו עַל כְּתֵיפוֹ הֲרֵי זֶה קוֹרֵא אֶת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל. רַב חוּנָא אָמַר קִרְיַת שְׁמַע וּתְפִילָּה אֵינָן צְרִיכוֹת כַּווָנָה. אָמַר רִבִּי מָנָא קַשִּׂיתִי קוֹמֵי רִבִּי פִינְחָס וַאֲפִילוּ תֵימַר קִרְיַת שְׁמַע צְרִיכָה כַּווָנָה תְפִילָּה אֵינָהּ צְרִיכָה כַווָנָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי קִיַּמְתִּיהָ כִיַּי דָמַר רִבִי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן הִגִּיעוּךָ סוֹף מְלֶאכֶת הַמַּיִם שֶׁאֵינָם מְחֻווָרִים דְּבַר תּוֹרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
שאינם מחוורים דבר תורה. כלומר אינם מחוורין בדין זה מן התורה שהנושא אותן פוסל אותן במלאכה כזו אלא שחכמים גזרו בהן ופסלו מי חטאת שעשה עמהן מלאכה ולפיכך הקילו להיות קורא ק''ש ומתפלל:
הגיעוך. כלומר על כרחך היינו טעמא שסוף מלאכת המים והיינו שנושאן על כתיפו אחר המילוי כדי לקדשן וזהו סוף מלאכת המים שהמילוי תחילת מלאכה היא א''נ סוף מלאכת המים סוף הדבר שהמים נפסלין במלאכה אחרת:
א''ר יוסי קיימתיה. להא דר' חנינא כהאי דאמר ר' יוחנן:
קשייתה. הקשיתי לפני ר' פנחס דאפי' תימר קריאת שמע אינה צריכה כונה. כצ''ל תפילה אינה צריכה כונה בתמיה הא אנן תנן האומנין קורין קריאת שמע בראש הנדבך אבל לא תפלה מפני שצריכה כונה:
אף מי שהיו מימיו על כתפיו. במי חטאת קאמר הרי זה קורא את שמע ומתפלל ולא חיישינן להיסח הדעת וקס''ד מפני שאינן צריכין כוונה וכדמפרש רב הונא ואין מסיח דעתו ממימי החטאת:
רִבִּי חִזְקִיָּה וְרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא הֲווּ יָֽתְבִין בְּחַד אֲתָר וַהֲוָה גַבֵּי רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא פְרִיטִין. אָתָת עֹנְתָא דִצְלוּתָא 18b וְשָֽׁרְתוּן וִיהָבוּן לְרִבִּי חִזְקִיָּה. קָטַר פּוּרְתֵּיהּ לְפוּרְתֵּיהּ. וְשָֽרְתוּן וְעָרַק. אָמַר לֵיהּ וּמַה בְיָֽדְךָ.
Pnei Moshe (non traduit)
א''ל ר' יעקב ומה בידך. ומה אתה עושה עם הכתוב בידך והיכן קיימתה אותו שהרי למדני שאף על פי שהם צרורין ובלבד שיהו בידך א''נ ומה בידך שלא הועלת כלום והרבה יש בהש''ס כעין זה:
ושרתון וערק. כלומר וצררן היטב וברצועה. ערקא רצועה מלישנא ערקתא דמסאנא והניחם כך ולא תפסן בידו:
קטר פורתיה לפורתיה. ור' חזקיה הוסיף בקשרים וקשר מקצת הכיס או המטפחת שהיו בתוכו קשרו קצתו אל קצתו:
ושרתון. כמו וצרתון והשי''ן מתחלף בצד''י שהן ממוצא אחד כלומר שצררן ונתנום לר' חזקיה לפקדון והיה רוצה לידע איך יתנהג:
והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין. היו מעות אצלו והגיע עת התפלה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source